חברת ERM הבריטית ערכה שימוע ציבורי בנושא מובל ים סוף - ים המלח. חברה זו מבצעת סקר היתכנות לביצוע הפרוייקט אשר עיקריו: שאיבת מים מים סוף, הובלתם בצינור סגור (כנראה בשיפולי ההר הירדני), התפלת מי הים לפני הירידה לים המלח, הובלת המים השפירים לתושבי ירדן, ישראל והרש"פ ולבסוף שפיכת רכז מי הים כתוצאה מההתפלה לים המלח.
הרעיון למובל שכזה אינו חדש, בשנות התשעים נדונה יוזמה דומה של פרס ותשובה. המניע העיקרי ליוזמה זו היה חיזוק השלום הישראלי-ירדני. היוזמה הפעם היא של הבנק העולמי והוא זה אשר יגייס את הכספים לביצוע המובל. מטרתו הראשונית, כפי שהוצגה בשימוע, היא הצלת ים המלח הגווע אשר הוכרז כאתר מורשת עולמי. היות הפרוייקט סביבתי מיסודו מעודד ומבטיח שלהיבט האקולוגי יהיה משקל בתכנון המובל. או שמא הנושא הסביבתי אינו אלא תירוץ לשורה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים?
סקר ההיתכנות מתמקד בשלושה מוקדים –שאיבה בים סוף, הובלה לאורך הערבה, ושפיכה לים המלח. תחומי המחקר מגוונים – השפעות כלכליות, חברתיות, סביבתיות ועוד. בשימוע פורטו חלק מההשפעות ומהסכנות הסביבתיות האפשריות. לא פורטו בשימוע הדרכים לחקור השפעות אלה. לצורך המחקר הוקצבו שנתיים בלבד, מתוכן שנה אחת כבר חלפה. לאור עובדות אלה עולים סימני שאלה על רצינות המחקר.
מהקהל הרב שנכח בשימוע עלתה טענה עיקרית אחת – לא נבדקו לעומק חלופות כגון יבוא מים, התפלת מי הים התיכון ואף מובל דומה אך קצר יותר בין הים התיכון לים המלח. נראה שהמדינה להוטה לבצע את הפרוייקט הנוכחי ונראה שמעורבים בו אינטרסים נוספים על אלה שהוצגו. אצבעות מאשימות הופנו כלפי משרד התשתיות ונציבות המים. אלא שהשימוע היה מטעם ERM אשר אין להם כל מנדט בנוגע לבחינת חלופות אסטרטגיות.
|
